תפריט
הקרנת הסרטים "בוקר טוב ישראל", "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי", "בוקר טוב ישראל- 20 שנה אחרי" ומפגש עם היוצר אמיר הר-גיל.
הסרט "בוקר טוב ישראל" זכה בפרס ראשון בפסטיבל ירושלים ונכנס לתוכנית הלימודים במשרד החינוך, חיל החינוך, בני עקיבא, השומר הצעיר הצופים, הסוכנות היהודית.
הסרט "בוקר טוב ישראל" מלווה בוקר של חול של חמישה נערים ממגזרים שונים בחברה הישראלית במהלך בגיל ההתבגרות שלהם. הסרט עוקב אחרי הקורה עם הנערים על הדומה והשונה ביניהם ועוד. מתאים לדיון על החברה הישראלית.
בסרטי ההמשך "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי" ו"בוקר טוב ישראל-20 שנים אחרי" חוזר הבמאי ובודק מה השתנה בחייהם של אותם נערים מחמישה מגזרים שונים בישראל, אותם צילם בנערותם. דרכם ניתן להבין מה השתנה בחברה הישראלית אותה הם מרכיבים.
מתאים לדיון על החברה הישראלית והמגזרים בתוכה, השינויים המתרחשים בחברה הישראלית במהלך השנים, קבלת האחר.
אפשרי עם תרגום לאנגלית.
אורך הסרט "בוקר טוב ישראל" כ-13 דק', אורך הסרט "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי" כ- 42 דק' ואורך הסרט "בוקר טוב ישראל- 20 שנים אחרי" כ- 60 דק'.
"בוקר טוב ישראל" זכה בפרס ראשון בתחרות הסרט הישראלי בפסטיבל ירושלים, קיבל ציון לשבח מהמכון הישראלי לקולנוע, פרס האולפנים המאוחדים וכן פרס דלתא פילם.
בוקר טוב ישראל
בוקר יום חול בחייהם של 5 נערים: קיבוצניק, נער מצפון תל אביב, נער מעיירת פיתוח, נער ערבי ונער חרדי. זו השעה הדומה ביותר בחייהם, מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.
בוקר טוב ישראל – 10 שנים אחרי
עשר שנים אחרי צילומי "בוקר טוב ישראל", הר-גיל חזר לבדוק מה השתנה בחיי הנערים אותם צילם בסרט הראשון כדי לנסות להבין דרכם מה השתנה בחברה הישראלית.
בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי
בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי הוא פרויקט שנמשך 20 שנה; הוא הוחל ע"י אמיר הר-גיל עם סיום לימודי הקולנוע שלו. בסרט מלפני 20 שנה הר-גיל תיאר בוקר יום חול בחייהם של 5 ילדים: מאיר מקיבוץ מעברות, יוסי מעיירת הפיתוח אופקים, סער מרמת אביב ג', מונדר מטייבה ויהושע מכפר חב"ד. דרך השעה הדומה ביותר בחייהם, שעת הבוקר, הר-גיל יצר מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עשר שנים לאחר מכן הר-גיל חזר אליהם ויצר סרט נוסף שהוקרן בערב יום העצמאות. הבמאי יצא שוב למסע כדי לגלות מה השתנה אצל הדמויות בסרט ומה השתנה אצלו. לפני 20 שנה הסרט התמקד בשעה הדומה ביותר בחיי הנערים, משעת ההתעוררות ועד להגעתם לבית הספר. אז בלט השוני בין הילדים, השוני בהשקפות העולם שלהם, במצבם הסוציו-אקונומי, באמונות ובתקוות שהיו להם. הסרט זכה לפרסים ולהד תקשורתי רב. שלושים שנה אחרי, הר-גיל שוב חזר אל גיבורי הסרט כשהם בשנות ה-30 לחייהם כדי לראות מה קרה להם. סיפורם הוא סיפורה של המדינה, של התקוות, של הערכים שהשתנו, של הפערים הכלכליים והתרבותיים. חלקם של הנערים כבר לא גר במקום בו גדל והחלוקה הסטריאוטיפית כבר לא כל כך פשוטה. כשהנערים צולמו בפעם השנייה, בשנות העשרים לחייהם, כולם היו רווקים ללא ילדים, לפני לימודים, לא היו עדין מגובשים לגבי הכיוון אליו ינסו להגיע, גששו והתלבטו בין כיוונים שונים. בעת הצילום השלישי הם כבר אחרי הכרעה, בחרו כיוון. מה מושך אותם יותר? להמשיך בדרך אותה ינקו מהוריהם? לשפר את המקום בו גדלו, את המדינה בה צמחו? לדאוג לעצמם? האם הם חושבים באופן דומה או שונה? האם הם קרובים או רחוקים מצעירים שנולדו במגזרים שונים מהם? מה בני השלושים חושבים על עצמם, על עתידם ועל עתיד המדינה?
באנגליה נעשה פרויקט דומה בשם 7 Up. בוקר טוב ישראל הוא פרויקט שונה מן הפרויקט האנגלי. האנגלים בחנו את הפרט: האם ניתן ללמוד מה ייצא מילד בן 7 שנולד בסביבה מסוימת. הם בחנו כל פרט לעצמו. בוקר טוב ישראל – 20 שנה אחרי, בחן את בני השלושים כמייצגי שכבת גיל, מייצגי דור, מייצגי החברה, הישראלים הצעירים.
בוקר טוב ישראל-
תסריט ובימוי: פרופ' אמיר הר-גיל
הפקה: אמיר הר-גיל, נחשון אקסלרוד
עריכה: יעל פרלוב
צילום: עופר ינוב
אורך: 13 דקות. ישראל, 1986
בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי-
תסריט ובימוי: אמיר הר-גיל
הפקה: אמיר הר-גיל, נחשון אקסלרוד
עריכה: אביטל בנאקוט
צילום: עופר ינוב, עופר הררי
אורך: 42 דקות. ישראל, 1995
בוקר טוב ישראל- 20 שנה אחרי-
במאי: אמיר הר- גיל
הפקה: יהלי גת, מוזה הפקות
עריכה: מיכה לבנה
צילום: עופר ינוב
אורך: 60 דקות. ישראל, 2007
"לאחר כשמונה שנות פעילות כמנהלת מדור פיתוח והשאלה במרכז הפדגוגי המשולב בתל אביב, הרגשתי צורך לכתוב לך ולהביע את הערכתי והערכת ציבור המורים והמדריכים אשר עשו עד כה שימוש בסרטך "בוקר טוב ישראל" על שני חלקיו. סרטים אלו מצביעים על המגוון הרחב של בני הנוער החיים בישראל ומביאים בפני הצופה על ההוויה הישראלית בדרכים רבות ומגוונות. מורים רבים עשו בסרט שימוש כדי לחדד סטריאוטיפים ולהצביע על חיי הנוער בישראל בגילאי חט"ב, חט"ע וכהכנה לקראת צבא. כמו כן השתמשו בסרט עשרות מדריכי נוער בארץ ובחו"ל, אשר הציגו את ישראל היפה על בעיותיה השונות והפערים שבה לטוב ולרע. אני ממליצה על הסרט בחום לכל המעוניין, כי הוא סרט ייחודי המשמש כלי עבודה יוצא דופן למורים ולמדריכים. תבורך על יוזמתך בהפקת סרט מסוג זה, אין רבים כמוהו בשטח החינוך; הלוואי ויופקו עוד חומרים טובים כאלה בעתיד." (רינה שבתאי, מנהלת מדור פיתוח והשאלה המרכז הפדגוגי המשולב, תל אביב)
"מזה שנים אחדות אני מסתייע בסרטך "בוקר טוב ישראל" לעבודה עם תלמידי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. הסרט הקצר והרגיש נוגע בלבן של בעיות מרכזיות בחברה הישראלית ובני הנוער הצומחים בתוכה. מגוון הנערים – עיר, עיירת פיתוח, יישוב ערבי, קיבוץ וישיבה – מעניק פסיפס רחב; דברי הילדים ניתנו בהקשרם ללא פרשנויות ותוספות. ערכתי שיחות ממצות עם תלמידים דתיים ולא דתיים, יהודים וערבים ואפילו עם תלמידי בי"ס "ביאליק" במלבורן, אוסטרליה שאמרו כי למדו הרבה על ישראל מסרט זה." (ד"ר אליעזר מרכוס, לשעבר מנהל ביה"ס לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה)
"רציתי להודות לך על הסרט "בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי". הקרנו אותו אתמול ל-300 מתנדבים יהודים וערבים של "מרכז מעשה" שישבו מרותקים. השיחה בעקבות הסרט הייתה מרתקת. רבים (דווקא מבין היהודים) חיבבו והזדהו עם מונדר מטייבה. השיחה נסבה על הנושאים שהסרט מעלה: זהות, שייכות, פערים, מתחים וקשר לארץ. המתנדבים ציינו שהיו שמחים לו היו גם דמויות של בנות/נשים ועולים (אתיופיה, חבר העמים), והביעו רצון להכיר ולהיפגש איתך. רב תודות לך ממני וממרכז מעשה." (טללית שביט, מרכז מעשה).
