התור באיבן שדאד 2

 

מדי לילה מתקבצים עשרות מתושבי מזרח ירושלים, מצוידים במזון ושתייה, כדי לתפוס מקום טוב בתור למשרד הפנים. אלו לצד אלו נדחסים נשים עם תינוקות, גברים מבוגרים ובחורים צעירים, ממתינים בתנאים בלתי אנושיים לפתיחת המשרד בבוקר. באמצעות המציאות הקשה שנחשפת עולה תמונה קפקאית מחרידה אשר משקפת את מגוון הבעיות והטענות שיש לתושבים הפלסטינים כלפי השלטון הישראלי.

עיסאם קוטוב היה תושב ירושלים עד שחלה באי ספיקת כליות. עד אז שילם מס כחוק לעירייה, לקופת חולים ולביטוח הלאומי, הכל לכאורה היה בסדר.

אך מרגע שחלה ונזקק לתרופות יקרות ולטיפולי דיאליזה, החליטו לפתע הפקידים במשרד הפנים ובביטוח הלאומי שקוטוב לא זכאי כלל לתושבות ישראלית, מבחינתם הוא כבר לא קיים ועליו להסתדר בכוחות עצמו, למרות שמאז 1967 הוא משלם מסים כנדרש.

רנא שלעבי, היא ילדה מחוננת שנולדה במזרח ירושלים לאם ירושלמית. מצבה הכלכלי הקשה הפגיש אותה עם ג'יזלה, תיירת יהודיה מאיטליה שהחליטה לעזור לה. היא מבקשת לצאת אתה לאיטליה כדי להפגיש אותה עם איטלקים עשירים שיתמכו בה כלכלית אולם כאשר הן ניגשות יחד למשרד הפנים מסתבר שרנא כלל אינה רשומה במרשם האוכלוסין ולכן אין באפשרותה לצאת מן הארץ.

הסרט שמשלב צילומים במצלמה נסתרת ממשרד הפנים, עוקב אחרי מסלול הייסורים של עיסאם, רנא ותושבים פלסטינים אחרים אשר עומדים בתור למשרד הפנים ומבקשים להשיג הכרה בתושבותם כדי שיוכלו לקבל את הזכויות המגיעות להם.

התמונה המתגלה מציגה את פרצופה האחר של ירושלים, עיר הקודש, במדינת ישראל.

תסריט ובימוי – ד"ר אמיר הר–גיל, מפיק –  אודי קלינסקי מחברת פרו–ויד, חברה להפקת סרטים בע"מ, עריכה : מיכל רנון, צילום : עופר ינוב. הסרט הופק עבור ערוץ 8, נגה תקשורת ונתמך ע"י קרן מקור לקולנוע וטלויזיה.

הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקונגה ה – 4 לסרטים דוקומנטריים.

ידיעות אחרונות, יעל גבירץ, 16-10-2000: "התור באיבן שדאד 2" , הר-גיל חושף בסרטו החכם והמכאיב את עוצמת הישרא-בלוף של ירושלים המאוחדת. הסרט הופך את הסדר המקובל אצלנו במבחן האירועים. בואו ותשמעו סיפר על תור אחד, מציע לנו הר-גיל, ותבינו את הסיפור כולו.

 מעריב, קובי ניב, 17-11-2000: "התור באיבן שדאד 2" הוא סרט מהפך קרביים ומעורר זעם, סרט מפתח להבנת הצד הפלשתינאי בסכסוך. הר-גיל חושף בסרט מה שקורה בחצר האחורית שלנו, במקום שאליו איננו מעיפים מבט, כדי לא לראות ולא לדעת . אבל "התור באיבן שדאד 2" לא נותן לנו לברוח. הר-גיל מסב את ראשינו להביט ולראות דרך מצלמתו את אשר עושים ברשותנו, בסמכותנו ובשמנו  לבני אדם. וכל אשר נותר לנו הוא להתבייש ולזעום, כי בסרט הזה הרעים הם אנחנו.

הארץ, בני ציפר, 8-11-2002: המצלמה היא של הבימאי אמיר הר-גיל, שתיעד בסרטו: "התור באיבן שדאד 2" את הזוועה הביורוקראטית שצריכים לעבור פלשתינאטים תושבי ירושלים בכל שיח ושיג שיש להם עם המדינה הישראלית.

הדף הירוק, נחמן גילבוע, 28-9-2000: "התור באיבן שדאד 2" , מה שעושה את הסרט  למסמך אנושי מרתק ומזעזע הוא סיפורם של 3 אנשים ההופכים את אותו התור ערטילאי לסיפורים מוחשיים וכואבים. מנימוקי צוות השופטים נכתב כי מדובר ב"סרט חשוב המראה את אחת הפינות החשוכות בישראל, סיפור של התור למשרד הפנים במשזרח ירושלים . זהו סיפור של ממסד ישראלי אטום". הסרט ישמש כמוצג משפטי בעתירה לבג"צ שהגישו האגודה לזכויות האזרח כנגד משרד הפנים. השרה יולי תמיר הודיעה לאחר ההקרנה כי החליטה לקחת עותק מהסרט, ולשוח אותו לשר הפנים, חיים רמון.

מוסף הארץ, אוריה שביט, 13-10-00: "התור באיבן שדאד 2", סרטו התיעודי של אמיר הר-גיל הבוחן את הנעשה בלשכת משרד הפנים במזרח ירושלים, זכה בפרס "דוקונגה" לסרטים תיעודיים, מעורר עניין רב. מאיר מרגלית, חבר מועצת עיריית ירושלים (מרצ), אירגן הקרנה שלו לפני חברי המועצה ושר הפנים, והיא תתקיים ב- 22 באוקטובר. דינה זילבר ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה הזמינה את הסרט להקרנה לפני עמיתיה. מועד ההקרנה עוד לא נקבע, ובמשרד המשפטים מדגישים שזוהי יוזמה פרטית לצורכי העשרה של הפרקליטים בלבד. האגודה לזכויות האזרח פנתה בחודש שעבר לבג"ץ, בבקשה שהשופטים הדנים בעתירתה יצפו בסרט ("בקשה דחופה להגשת קלטת וידאו לצפייה") ההחלטה עוד לא התקבלה. הסרט עשוי בפשטות אך יש בו כמה בחירות בעלות עוצמה.

 

תסריט ובימוי – ד"ר אמיר הר–גיל,

מפיק –  אודי קלינסקי מחברת פרו–ויד, חברה להפקת סרטים בע"מ,

עריכה : מיכל רנון,

צילום : עופר ינוב.

הסרט הופק עבור ערוץ 8, נגה תקשורת ונתמך ע"י קרן מקור לקולנוע וטלויזיה.

 

 

התור באיבן שדאד 2