בוקר טוב ישראל

הקרנת הסרטים "בוקר טוב ישראל", "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי", "בוקר טוב ישראל- 20 שנה אחרי" ומפגש עם היוצר פרופ' אמיר הר-גיל.

הסרט "בוקר טוב ישראל" זכה בפרס ראשון בפסטיבל ירושלים ונכנס לתוכנית הלימודים במשרד החינוך, חיל החינוך, בני עקיבא, השומר הצעיר הצופים, הסוכנות היהודית.

הסרט "בוקר טוב ישראל" מלווה בוקר של חול של חמישה נערים ממגזרים שונים בחברה הישראלית במהלך בגיל ההתבגרות שלהם. הסרט עוקב אחרי הקורה עם הנערים על הדומה והשונה ביניהם ועוד. מתאים לדיון על החברה הישראלית.

בסרטי ההמשך "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי" ו"בוקר טוב ישראל-20 שנים אחרי"  חוזר הבמאי ובודק מה השתנה בחייהם של אותם נערים מחמישה מגזרים שונים בישראל, אותם צילם בנערותם.  דרכם ניתן להבין מה השתנה בחברה הישראלית אותה הם מרכיבים.

מתאים לדיון על החברה הישראלית והמגזרים בתוכה, השינויים המתרחשים בחברה הישראלית במהלך השנים, קבלת האחר.

אפשרי עם תרגום לאנגלית.

אורך הסרט "בוקר טוב ישראל" כ-13 דק', אורך הסרט "בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי" כ- 42 דק' ואורך הסרט "בוקר טוב ישראל- 20 שנים אחרי" כ- 60 דק'.

 

 

 

בוקר טוב ישראל – זוכה פרס ראשון בתחרות הסרט הישראלי בפסטיבל ירושלים, ציון לשבח מהמכון הישראלי לקולנוע, פרס האולפנים המאוחדים, פרס דלתא פילם-

בוקר יום חול בחייהם של 5 נערים :  קיבוצניק, צפון תל אביבי, נער מעיירת פיתוח, ערבי וחרדי. זו השעה הדומה ביותר בחייהם, מיקרוקוסמוס של החברה  הישראלית.

בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי- 

עשר שנים אחרי צילומי הסרט עטור הפרסים "בוקר טוב ישראל", חוזר הבמאי ובודק מה השתנה בחייהם של אותם נערים מחמישה מגזרים שונים בישראל, אותם צילם בנערותם, בסרט הראשון. דרכם ניתן להבין מה השתנה בחברה הישראלית אותה הם מרכיבים.

בוקר טוב ישראל- 20 שנים אחרי- 

בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי הוא פרויקט בן 20 שנה שהחל ע"י אמיר הר-גיל עם סיום לימודי הקולנוע. סרטו, עטור הפרסים "בוקר טוב ישראל" אותו צילום לפני 20 שנים, תאר בוקר יום חול בחייהם של 5 ילדים:  מאיר מקיבוץ מעברות, יוסי מעיירת הפיתוח אופקים, סער מרמת אביב ג', מונדר מטייבה ויהושוע מכפר חב"ד. דרך השעה הדומה ביותר בחייהם, שעת הבוקר, יצר מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עשר שנים לאחר מכן חזר אליהם הבמאי ויצר סרט נוסף שהוקרן בערב יום העצמאות וכעת הבמאי החליט לצאת למסע לגלות מה השתנה אצל הגיבורים הישראלים השונים ומה השתנה אצלו. אז, לפני 20 שנים, הסרט התמקד בשעה הדומה ביותר בחייהם – שעת ההתעוררות עד הגיעם לבית הספר. אז בלט השוני שבין הילדים, בהשקפת עולמם, במצבם הסוציו- אקונומי, באמונותיהם ובתקוות שלהם. הסרט זכה לפרסים ולהד תקשורתי רב. היום, שלושים שנים אחרי חזר הבמאי אל  גיבורי הסרט  הנמצאים בשנות ה -30+  לחייהם  כדי לראות מה קרה להם.

סיפורם הוא סיפורה של המדינה, של התקוות, של הערכים שהשתנו, של הפערים הכלכליים התרבותיים. כעת חלקם של הנערים לא גר במקום שבו גדל והחלוקה הסטריאוטיפית כבר אינה כה פשוטה. לפני 10 שנים כשצולמו הנערים פעם נוספת, והיו בשנות העשרים לחייהם, כולם רווקים ללא ילדים, לפני לימודים, עדין לא מגובשים בכיוון שאליו ינסו להגיע, מגששים ומתלבטים בין כיוונים. היום הם כבר אחרי ההכרעה של הכיוון. מה מושך אותם יותר? להמשיך את הדרך שינקו מהוריהם? לשפר את המקום שבו גדלו, את המדינה שבה צמחו? לדאוג לעצמם? האם הם חושבים דומה או שונה? האם הם קרובים או רחוקים יותר מצעירים שנולדו במגזרים שונים מהם? מה בני השלושים חושבים על עצמם, על המדינה ועל העתיד שלהם ושל המדינה.

פרויקט דומה בשם 7 Up נעשה באנגליה . אך בוקר טוב ישראל הוא פרויקט שונה ממנו. האנגלים בחנו את הפרט. האם ניתן ללמוד מה ייצא מילד בן 7 שנולד בסביבה מסוימת. הם בחנו את הפרטים כל אחד לעצמו. בסרט בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי הכוונה היא  לבחון את בני השלושים כמייצגי שכבת גיל המייצגת דור, שמייצגת את החברה הישראלית, את הצעירים הישראלים.

 

 

בוקר טוב ישראל-

פרס ראשון לסרט הישראלי הקצר , פסטיבל הקולנוע ירושלים, 1986.

ציון לשבח  – המכון הישראלי לקולנוע, 1986.

פרס לבמאי המצטיין, האולפנים המאוחדים לסרט הקצר, 1986.

פרס דלתא פילם –  לבוגר המצטייןמגמת קולנוע, בית הספר לאמנויות הבמה והקולנוע בית צבי, 1986.

בוקר טוב ישראל-

תסריט ובימוי: פרופ' אמיר הר-גיל

הפקה: פרופ' אמיר הר-גיל, נחשון אקסלרוד

עריכה: יעל פרלוב

צילום: עופר ינוב

אורך: 13 דקות. ישראל, 1986

 

בוקר טוב ישראל- 10 שנים אחרי-

תסריט ובימוי: פרופ' אמיר הר-גיל

הפקה: פרופ' אמיר הר-גיל, נחשון אקסלרוד

עריכה: אביטל בנאקוט

צילום: עופר ינוב, עופר הררי

אורך: 42 דקות. ישראל, 1995

 

בוקר טוב ישראל- 20 שנה אחרי-

במאי: פרופ' אמיר הר- גיל

הפקה: יהלי גת, מוזה הפקות

עריכה: מיכה לבנה

צילום: עופר ינוב

אורך: 60 דקות. ישראל, 2007

"לאחר כשמונה שנות פעילות כמנהלת מדור פיתוח והשאלה במרפ"ד (מרכז פדגוגי) המשולב בתל אביב, הרגשתי צורך לכתוב לך ולהביע את הערכתי והערכת ציבור המורים והמדריכים אשר עשו עד כה שימוש בסרטך "בוקר טוב ישראל" על שני חלקיו. סרטים אלו מצביעים על המגוון הרחב של בני הנוער החיים בישראל ומלמדים את הצופה על ההוויה הישראלית בדרכים רבות ומגוונות. מורים רבים עשו בסרט שימוש כדי לחדד סטראוטיפים ולהצביע על חיי הנוער בישראל בגילאי חט"ב, חט"ע וכהכנה לקראת צבא." (רינה שבתאי- מנהלת מדור פיתוח והשאלה המרפ"ד המשולב ת"א)

"מזה שנים אחדות אני מסתייע בסרטך- "בוקר טוב ישראל" לעבודה עם תלמידי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. הסרט הקצר והרגיש נוגע בלבן של בעיות מרכזיות של החברה הישראלית ושל בני הנוער הצומחים בתוכה. המגוון של הנערים בני עיר, עיירת פיתוח, יישוב ערבי, קיבוץ וישיבה- נותן פסיפס רחב, דברי הילדים נתנו בהקשרם ללא פרשנויות ותוספות. ערכתי שיחות ממצות עם תלמידים דתיים ושאינם דתיים, יהודים וערבים ואפילו תלמידי בי"ס "ביאליק" במלבורן, אוסטרליה שאמרו כי למדו הרבה על ישראל מסרט זה." (ד"ר אליעזר מרכוס – לשעבר מנהל ביה"ס לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה)

"רציתי להודות לך על הסרט "בוקר טוב ישראל-20 שנים אחרי". הקנו אותו אתמול ל-300 מתנדבים יהודים וערבים של "מרכז מעשה" שישבו מרותקים לאורך הצפייה. השיחה בעקבות הסרט הייתה מרתקת. רבים (דווקא מבין היהודים) חיבבו והזדהו עם מונדר מטייבה.. השיח נסוב על הנושאים שהסרט מעלה: זהות, שייכות, פערים, מתחים וקשר לארץ. המתנדבים ציינו שהיו שמחים אילו היו גם דמויות של בנות/נשים ועולים (אתיופיה, חבר העמים), והביעו רצון להיכר ולהיפגש איתך. רב תודות לך ממני וממרכז מעשה." (טללית שביט, מרכז מעשה).